ערב ראש השנה, אני בשיא ההכנות כשאני אני שומעת את הנייד שלי מצלצל . אני ניגשת לטלפון כשבילבי אני תוהה לעצמי למי יש עכשיו זמן להתקשר.. רואה את השם על הצג ואני עונה מיד בלי היסוס וליבי דופק. ומן הצד השני אני שומעת אותו - "היי חוה" - "היי, אני עונה... משמח ממש לשמוע אותך, מה שלומך?" והוא יענה, "אני יודע שערב חג אבל היה לי חשוב להתקשר אליך ולהגיד, את כל הזמן האמנת בי, אני לא ידעתי שאפשר אחרת. אני רוצה להודות לך, החיים שלי השתנו לגמריי. תודה רבה!" במתיקות אין קץ , נער שהתמודד במשך שנים עם חרדה חברתית מתקשר להודות לי על התהליך שעשינו. יש יותר מהרגע הזה?